<h1>סמ"ג עשין סימן כ"ו</h1>
<h2>דף יא:</h2>
וקודם שיתחיל לקשור ולכרוך יחתוך ראשי חוטין שלהם אם הם מחוברים כדאיתא במסכת סוכה פ"ק (י"א ב' ורש"י ע"א ד"ה תלאן) תלאן ולא פסק ראשי החוטין שלהם פסולה, שאם לא יחתכם עד לאחר קשירה וכריכה נמצא שנעשה בפסול ובשעה שפסק אחר כך דומה שנעשה הציצית מאליו ופסול משום תעשה ולא אותו שכבר עשוי, וטוב שיחתכם קודם שיתלם כלל. עשה אורך הציצית יתר על זה השיעור אפילו אמה אחת או שתים כשר (ע"פ רמב"ם ציצית פ"א ה"ו). ותניא בסיפרי (שלח) יכול יעשה כולה ציצית, כלומר חוטים נפרדים, תלמוד לומר גדילים, מעשה עבות מתרגמינן עובד גדילו, אי גדילים יכול יעשה כולה גדיל תלמוד לומר ציצית הא כיצד צריך שיהא גדיל יוצא מן הכנף וציצית יוצא מן הגדיל. ואמרינן במנחות (ל"ט א') תכלת שכרך רובה ומיעוטה ענף כשירה ונוי תכלת שליש גדיל ושני שלישי ענף, כאשר בארנו למעלה. ותניא בסיפרי פתיל תכלת, טווי ושזור כעין פתילה שזורה, אין לי אלא תכלת לבן מנין אמרה תורה תן תכלת ותן לבן מה תכלת טווי ושזור אף לבן טווי ושזור.
<h2>דף מב.</h2>
תניא (מנחות מ' ב') טלית שהקטן מתכסה בה ראשו ורובו והגדול יוצא בה עראי חייבת בציצית, אין [הקטן] מתכסה בה ראשו ורובו אף על פי שהגדול יוצא בה עראי פטורה, פירש רבינו משה (ציצית פ"ג ה"א ע"ש וכס"מ) שמדבר בקטן שיוצא לשוק בטלית זה והוא הולך לבדו ואינו צריך אחר לשומרו. תניא בסוף פרק לולב הגזול (סוכה מ"ב א') קטן [מ]שיודע להתעטף [בציצית] חייב בציצית.
